להתחתן, לא ברבנות.

לפני זמן מה לא רב אני ובן זוגי התארסנו. אנחנו די מרוצים מהעניין. היה לנו די ברור שאנחנו לא רוצים להתחתן ברבנות. תומר פרסיקו כתב על זה את הפוסט המצוין הזה, שמכסה בערך את כל הסיבות בגללן אנחנו לא רוצים לעשות את זה, או לשלם כמה אלפי שקלים ולהתחתן בקפריסין או במדינה אחרת, ואז לחזור ולהירשם במשרד הפנים וכך למעשה גם ברבנות. לאחר שיחות מסוימות הסכמנו על טקס בעל אופי הלכתי, הסכמים משפטיים, ורישום כידועים בציבור.

pb-mawwiage

אני לא אכנס כאן ליותר מדי פרטים, אבל בעוד שמשפחתו של בן הזוג שלי קיבלה את הדבר בלי בעיה, המשפחה שלי, ובכן, קיבלה את זה באופן פחות חיובי. כרגע לפחות אדם אחד קרוב הודיע שהוא לא מגיע – מבחינתו זו רבנות, או כלום. ולא משנה שהחתונה תקפה הלכתית, למשל, או שאנחנו לא עוברים על אף חוק.

לא אשקר – זה כאב. זה כואב. אפילו מאוד. לא משנה כמה הבנה לצד שלו הצלחתי לגייס, חתונה היא מאורע חברתי. אנו מצהירים בפני חברים ומשפחה על המחויבות שלנו זה לזו וזו לזה, על שינוי הסטטוס המשפחתי. מיותר לציין שאם אנחנו מעוניינים להצהיר זאת בפני חברים ומשפחה, אנחנו מאוד רוצים שהמשפחה, ובכן, תהיה שם.

אני עוד לא ויתרתי, ואולי, איך אומרים, עד החתונה זה יעבור, ודברים ישתנו, ואנשים ישתכנעו. אני לא יודעת. אני עוד לא יודעת עוד כמה בני משפחה יחרימו את האירוע כשיבינו שלא יהיה בו, ובכן, רב רנדומלי שאף אחד לא מכיר. אבל מאז שהתארסנו שמחתי לראות זוגות שהלכו באותה הדרך. זוגות שמתחתנים בעתיד, זוגות שמסתבר שנשואים כך ומעולם לא חשבתי לשאול על אופן נישואיהם (כי מי שואל ולמה?). כצלמת גם צילמתי טקס כזה ממש לאחרונה. מעבר לעובדה שמשמח אותי לראות שהדרך הזאת נפוצה משחשבתי, חשבתי לכתוב קצת יותר בפירוט על החוויות שלי בדרך לחופה. אולי זה יעזור למישהו. אולי זו פשוט דרך להוציא קיטור. בכל מקרה, אני כבר יודעת שאני לא לבד.

 

מהי בעצם חתונה שאינה חתונה דרך הרבנות?

כמו כל חתונה, היא בדיוק מה שתעשו ממנה. עבורינו, ועבור רוב הזוגות שנתקלתי בהן, חתונה שאינה דרך הרבנות נראית כמו כל חתונה אחרת מינוס רב של הרבנות. כשהתחלנו לדבר על כך שאנחנו לא מתחתנים דרך הרבנות, קיבלנו מספר שאלות "מעניינות", וממש לא רק מאנשים דתיים – משיחות עם זוגות נוספים נראה שהרבה מהתהייה מגיעה דווקא מאלו שלכאורה כל קשר בינם לבין הרבנות מקרי בהחלט, אשר ברגע שנתקלו בחתונתכם יוצאת הדופן, הדבר טורד את שלוות רוחם עד כדי שאלת שאלות מגוונות יותר או פחות. אפריד קומץ נבחר לשאלות על הנישואים, ושאלות על האירוע.

 

על הנישואים:

  • אז לא תהיו נשואים באמת?
  • אז איך תתחתנו?

השאלות האלו הן שאלות טובות. לא, לא נהיה רשומים במשרד הפנים כנשואים. עם זאת, מתי פעם אחרונה ביקשתם מחבר את תעודת הזהות שלו? מתי שאלתם מישהו שאמר לכם שהוא נשוי מי ערך את הטקס? כמובן שהייתי מעדיפה להיות מוכרת כנשואה גם בעיני המדינה בה נולדתי ובה אני מתגוררת אבל מבחינתי, שורה לא מדויקת בתעודת הזהות היא הרע במיעוטו ורישום כידועים בציבור הוא פשרה רלוונטית עבורי, גם אם לא מושלמת.

באשר ל"איך" כבר פירטתי זאת קודם – מסמכים, שינוי סטטוס, טקס – והנה הגענו לשלב הבא.

 

על האירוע:

  • יהיה אוכל?
  • את באמת חושבת ששמלה לבנה מתאימה לאירוע "כזה"?

כמו שאמרתי קודם, חתונה היא בדיוק מה שתרצו שהיא תהיה. חתונה גדולה, חתונה קטנה. טבעונית או במסעדת בשרים. בחמישי בלילה או בשישי בצהריים. תפריט או בופה. די ג'יי או להקה. בכל אלו – אין באמת קשר לרבנות. אז, כן, יהיה אוכל. אני מאוד אוהבת אוכל ולוקחת אותו די ברצינות. יהיו גם סוכריות גומי, אני לוקחת מאוד ברצינות סוכריות גומי. כן, אני מתכוונת להתחתן בשמלה לבנה ממש כמו שהייתי מתכוונת לעשות מאז ילדותי אם הייתי ילדה שחושבת על החתונה העתידית שלה. אני מתכוונת להתחתן בשמלת כלה לבנה כי אני עומדת להיות הכלה. זה לרוב מה שעושים. ומי שלא, זה סבבה גם. בכל מקרה, זה נשמע לי די מתאים.

באשר לטקס, יש מגוון רחב של אופציות. יש זוגות שבוחרים להחליף נדרים, יש כאלו שבוחרים חבר או בן משפחה לנהל את הטקס, יש מגוון ארגונים שמספקים שירות כזה. אנחנו, כנראה, נערוך את הטקס שלנו דרך ארגון הוויה, והוא יהיה קרוב יחסית לחתונה הלכתית. לשנינו חשובה חתונה שוויונית בה שנינו ניקח חלק בטקס. אגב, ניתן לחלוטין לערוך חתונה דתית, אפילו דתית אורתודוכסית, ללא רב של הרבנות. למעשה יהודים בכל העולם מתחתנים חתונות אורתודוכסיות ללא רבנות מדינת ישראל. אבות אבותינו, סבים וסבתות – כולם התחתנו לפני שהייתה בכלל רבנות. זה אפשרי.

אבל מה אכפת לכם?

שאלה שהופנתה אליי לא מעט היא השאלה הזאת. בכנות אני לא מצליחה לחשוב על שאלות חמורות ממנה. אנחנו לא "מתחתנים באופן עצמאי" כי "לא אכפת לנו איך נתחתן". אנחנו מתחתנים כך כי מאוד אכפת לנו. כל ניסיון הסברה של למה אכפת לנו נתקל באותה שאלה, שוב ושוב – "אבל מה אכפת לכם?", במעין מעגל אינסופי שכזה. כל ההנחה ההגיונית בעיני שהגיוני שנתחתן בצורה בה אנו מאמינים לא ממש משקיטה את ההנחה הרווחת שאנחנו צריכים להתחתן בצורה שתפגע באורח החיים ובעולם הערכי שלנו על מנת שלא לפגוע ברגשותיהם של בני המשפחה להם זה מפריע. כאילו העובדה שהם בוחרים, מרצון, שלא להגיע לאירוע שלנו (עם כאב, לדעתי, משני הצדדים) למעשה מותיר לנו רק ברירה אחת והיא לשנות את הטקס.

כאשר עסקתי בניסיון הסיזיפי של להסביר את עצמי נתקלתי באמירות כמו "את מדברת שטויות" ("אני לא מסכימה איתך, אז את וודאי טועה"), "את קיצונית מדי" ("אני לא מסכימה איתך, דעתך גורמת לי לאי נוחות"), "חשוב שכל המשפחה תגיע" (לגבי זה – אני לחלוטין מסכימה, וכולם כאמור מוזמנים להגיע.). יותר משזה מתסכל, זה מעליב. אבל אני משערת שזה המחיר שצריך לשלם, ובכנות כשיצאתי מביתו של אותו קרוב משפחה שיקר לליבי, שאולי לא יגיע לחתונה שלי כי היא נערכת על פי דרכי ודרך בן זוגי ולא על פי דרכו של מוסד שאנחנו בלשון המעטה לא מאמינים בו, לרגע מאוד כואב אחד רציתי שזה יהיה הקרב של מישהו אחר.

אם היינו זוג של נוצריה ויהודי, זה לא היה מתמיה אף אחד – כי לא היינו יכולים להתחתן ברבנות. אם היינו זוג גברים או זוג נשים, זה לא היה מתמיה אף אחד – כי לא היינו יכולים להתחתן ברבנות. אם היינו גרושה וכהן. ממזר ויהודייה. אפילו "סתם" עולים חדשים, אולי מברית המועצות, שעושים להם בעיות. כל אותם זוגות שאין להם ברירה. וכך, כשהרגע הכואב והחלש הזה עבר דרכי וחלף, הבנתי שלנו יש ברירה, ודווקא בגלל זה הבחירה שלנו כל כך חשובה לי, וכל כך חשוב לי שנמשיך בדרך בה התחלנו. זו החתונה שלנו – זה טקס מאושר שכאמור, אני מרוצה ממנו עד מאוד. ואני ובן הזוג שלי נערוך אותו בצורה שמתאימה לנו, ולא לאנשים אחרים, ולא בלית ברירה, אלא כי זו הבחירה הנכונה עבורינו.

בנימה אופטימית זו, אני שולחת אתכם אל עוד פוסט של תומר פרסיקו. לגבי החתונה שלנו, אני אמשיך ואעדכן. ולכל המאורסים אי שם מחוץ לאינטרנט, אם אתם תוהים או מתלבטים – זכרו שזו החתונה שלכם, הבחירה שלכם. אם תמצאו את עצמכם נתקלים בשאלה "אז מה אכפת לכם?", אל תהססו לומר אם דווקא כן אכפת. אכפת זה חשוב. ואם, כמונו, הרבנות לא מתאימה לכם, ואתם רוצים משהו אחר – דעו שאתם לא לבד.

16 תגובות בנושא “להתחתן, לא ברבנות.”

  1. כל הכבוד על הבחירה.
    יש השלכות חוקיות להיות ידועים בציבור ולא נשואים במשרד הפנים?

    1. יש השלכות, אם כי לא רבות. אני כותבת מידע יחסית כללי ואנסה לפרט בפוסטים נוספים אחרי קצת יותר מחקר, אך ישנן מעט השלכות מול מס הכנסה וביטוח לאומי – חלקן "חיוביות" על הנייר, חלקן תלויות בזוג. למשל, זוגות נשואים חייבים להיות מטופלים אצל יועץ מס או רואה חשבון אחד, בניגוד לזוגות ידועים בציבור. כשיש ילדים, האם נחשבת חד הורית ויכולה לאסוף הטבות רלוונטיות.
      נכון לעכשיו הבעיה העיקרית שאני רואה עם מעמד של ידועים בציבור היא בנושא האימוץ, בה נראה שלזוגות נשואים יש עדיפות ניכרת על פני זוגות שאינם נשואים (אני לא בטוחה אם זוגות ידועים בציבור בגלל יכולים לאמץ כזוג, או שצריכים לנסות וכנראה לא להצליח לאמץ כאנשים בודדים).

      1. כמה תיקונים קטנים: מבחינת מס הכנסה את לא חייבת להעזר בשרותיו של רואה חשבון. מה שכן, אם אחד מבני הזוג פותח תיק של עוסק עצמאי, מיד מחוברת אליו גם ההכנסה של השני/ה. עדיין אפשר להשתמש בכמה רואי חשבון שאת רוצה בין 0 לכמה שיש לך לשלם.
        לגבי הטבות לאמהות חד-הוריות – את לא זכאית לכלום אם האבא של הילדים שלך גר איתך באותו בית (מלבד העובדה שאם תרצי להפיל יאשרו לך בלי בעיה, כי את רווקה).
        שיהיה במזל טוב ובהצלחה!

        1. תודה מיכל, כמו שכתבתי אני לא מתמצאת (עדיין) בנושא ומעריכה את התיקונים. שנינו עצמאיים, כך שעבורינו נושא תיק העצמאי רלוונטי 🙂

          אני מאוד שמחה לשמוע לגבי עניין החד-הוריות, בכנות שמעתי על זה מספר פעמים וזה הרגיש לי שערורייתי וממש לא משהו שאני הייתי מממשת.

          הדר

  2. בראבו! עניין מסובך, והחלטה לא פשוטה.

    מה שאני תמיד תוהה לגביו זה הסטטוס ההלכתי של הילדים של זוגות שלא נחשבים נשואים בעיני הרבנות – במידה והילדים ירצו בעתיד להתחתן ברבנות, האם יעשו להם בעיות? או שמספיק להוכיח שהאם יהודייה? (אני שואלת כי אחד המסמכים שצריך להביא כשנרשמים לנישואין ברבנות זאת הכתובה של האם (או גט במידה והיא גרושה).)

    1. כל נושא הילדים זו הפחדה שלא במקום. ילדים של זוגות ידועים בציבור אינם ממזרים על פי ההלכה. (ממזר זה ילד שנולד כתוצאה מיחסי מין אסורים – בתוך המשפחה או תוצאה מניאוף). ככל הנראה לילדים של הדר לא תהיה בעיה להתחתן ברבנות כי אמא שלהם יהודיה, עם זאת אנחנו מקווים שגם הם לא ירצו להתחתן ברבנות…

  3. על איזה חלק מהטקס ההלכתי אתם מוותרים? כי נדמה לי שפרסיקו בזמנו כתב על כך שאפשר לפתוח ספר ולארגן טקס הלכתי לחלוטין לבד בבית.

    1. הי הילה,

      זה מאוד תלוי בלמה את קוראת "הטקס ההלכתי". יש רבנים אורתודוכסיים שיגידו, למשל, שעצם החלפת טבעות (בניגוד למתן הטבעת על ידי הגבר לאישה) בעייתי, ויש היאמרו שעורך הטקס חייב להיות רב.

      כדתלש"ית יצא לי ללמוד מעט דיני אישות ומשפחה. אנחנו לא ממש "מוותרים" על כלום בעיני. אנחנו (באופן כללי, מאחר ועוד לא התחלנו את התהליך) מוותרים על החד צדדיות, על הכתובה בארמית בנוסח קבוע, על תפילות ועל משפטים שאנחנו לא מאמינים בהם. אני לא חושבת שמי מחברינו הדתיים יחשוב שהטקס לא הלכתי מספיק. לצערי, נראה שחלק מקרובי משפחתי דווקא כן.

  4. יישר כוח. התחתנתי בנישואין קונסרבטיבים, עם רבה קונסרבטיבית והיה אחלה. צבט קצת שהמדינה לא מכירה בנו. אחרי הכל, שנינו אזרחים טובים עם רקורד צבאי ארוך. למשפחה שאנחנו מקימים לא מגיע להיות סוג ב' בשום צורה. הרבה פעמים חשבתי לבלוע את הצפרדע ולעבור ברבנות הראשית. אלו יהיו לכאורה חיים קלים יותר לילדים. אז אני לא בטוח שזה נכון. ואם אני כבר עכשיו מתחיל לחנך אותך, הרי שחשוב לי שיבינו שאסור להם לתת לאנשים אחרים לדחוס אותם להגדרות של מתאימות להם.
    לי יש "אישו" עם הרבנות הראשית. הם השפילו את ההורים שלי ועשו חיים קשים להרבה חברים שפגשתי בצבא ולפני כן. המונופול הדורסני שלהם חייב להיפסק וכל הכבוד לאנשים שאומרים עד כאן.

  5. גם אנחנו בחרנו שלא להתחתן דרך הרבנות, הלכנו לסדנה של הוויה כדי ללמוד את ההשלכות (אם בכלל) של ההחלטה הזו על המשך חיינו.
    הכנו טקס פרטי מקסים שערך חבר יקר שלנו.
    הטקס היה מרגש בטרוף, ולמרות שחששנו מהתגובות, בעיקר של הצד הדתי של המשפחה, התגובות היו נלהבות ומרוגשות, כמובן שעלו שאלות, וענינו עליהן בשמחה.
    מקווים שפתחנו מעט את המחשבה לזוגות שעדיין לא נשואים.

  6. נהדר ונכון. לכל מי שחרד לחסרונו של הטקס הדתי, אתן את הדוגמה שלי – טקס דתי מדויק לחלוטין עם כל הגינונים והרינונים, רק ללא ביקור ברבנות קודם! כה פשוט! היה לנו רב במשפחה שהבין לליבנו, ושמח לקחת חלק בחופה שיצאה מאוד מאוד מרגשת.

  7. מוזמנים לערוך טכס נישואים על פי המסורת ןההלכה היהודית בבית בכהסת היפה ןההיסטורי של פירנצה איטליה
    יחס מכובד לכל מוסיקה ושירה יהודית איטלקית חוויה ייחודית חתונה מסורתית ומרגשת
    The Jewish Community of Florence segretario@ firenzebraica.it 39055245252

  8. לקראת חתונה אשמח לקבל המלצות והפניות ספציפיות לעורכי חופה בסגנון הכי מסורתי שיש רק לא ברבנות. לי חשוב הצד הדתי ברמה כזו שזה ייראה לאורחים הדתיים שלי כמעט רגיל לחלוטין.

    shvilimba@Gmail.com עופר

    1. הי עופר,

      כמו שכתבתי בפוסט האחרון בסדרה, אנחנו התחתנו דרך "הוויה", ואני מאוד מרוצה מהבחירה. כעיקרון אין מניעה לעשות טקס זהה לחלוטין לטקס האורתודוכסי בלי הרבנות כלל.

      מה שכן, אני מאוד שלמה עם ההחלטה שלי לדבר מראש עם החברים והקרובים הדתיים ולהבהיר להם שהחתונה שלנו לא תהיה חתונת רבנות, אפילו שייתכן ומישהו שלא מכיר מספיק את הטקס האורתודוכסי היה עשוי לחשוב שהיא כן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *