איך להתחיל אם בחורות

אז, ynet הלכו על עוד פרובוקציה ( שכן תכלס רוב הכותרות של ynet הם לא הרבה מעבר לפרובוקציה, אז זה לא שהופתעתי) ונתנו לסטס סגין, שהתוודעתי אליו בעבר עקב תמיכתו במרכז לאמנות הפיתוי אחרי אותה פרשייה מלפני שנה (בקצרה: חניך במכון בו "מלמדים" איך להתחיל עם בחורות מספר בפורום בהתלהבות על אונס תיירת וכולם מריעים לו, שלל אנשים מגלים ומזדעזעים), טור אישי.

צעד מצוין של טמקא (להלן ynet בעברית…). מצד אחד, אנחנו אמורים להאמין או לפחות לחשוד שאין קשר לכאורה בין הבאז של אותה פרשה ומצד שני הנטייה האוטומטית, לאחר קריאת הכתבה הראשונה (אליה לא אשים לינק כי איכס וכי אני לא רוצה לכוון אליהם אף אחד) היא לכתוב טוקבקים זועמים והפניות. טוקבקים זועמים זה רייטינג. רייטינג זה כסף. טמקא מרוויחים, סטס סגין מרוויח, אנשים עצבניים זוכים להוציא את עצביהם באינטרנט (טוב, זה לא ממש רווח אבל לפחות יש להם מה לעשות ואני משערת שחלקם אוהבים את זה). האנשים העיקריים שלא מרוויחים הם למעשה אותם בחורים שיגגלו את כותרת הפוסט הזו באינטרנט, האינטרנט יוביל אותם בדרכים שונות ולבסוף יש סיכוי סביר שהם יימצאו את עצמם קוראים את התועבה הזאת. מי שלא מרוויח הם הבחורים האלו והבחורות שהם יתחילו איתן. הרי כמה פנינים מכתבתו של סטס, המתארת סבב חניכה במועדון נחשב.

"את עקרונות 'הגיים' אני צריך להעביר היום לטוני ולאריה. אני אמור לקחת שני גברים שרגילים להיות 'מנורת קיר', יענו גברים שרק עומדים בבר ובוהים בנשים, ולהפוך אותם ל"פליירים" (players) הכי מובילים במועדון. מה זה 'פלייר'? מה זאת אומרת, הרי זה ברור: פלייר זה אחד שמציית לעקרונות הגיים."

גברים, אל תהיו מנורות קיר.

תכלס, כמו הרבה נקודות בכתבה הזאת, סטס נותן כלים שאשכרה יעבדו – אל תהיו מנורות קיר… wallflowers… איזה ניסיון תרגום נוראי. זה משהו מוכר או שזו פשוט תאונת דרכים מילולית נוספת בטמקא? כל שילוב האנגלית-עברית הזה בטח עובד נהדר על לקוחות פוטנציאלים. אני משערת שהפסקה הזאת נשמעת טוב יותר באנגלית כי בעברית ברור שמשחק הוא קטע ילדותי ובאנגלית הכל נשמע מרשים יותר. אז הנה עצה אחת באנגלית גם כן – no pain, no gain – אם לא תנסו, כלום לא יקרה. הנה, צעד ראשון בלהתחיל עם בחורה. וואלה, יש משהו במה שהוא אומר. בהמשך הוא מתחיל למנות מספר כללי ברזל.

חוק מספר אחד של סטס – תהיה בטוח, תהיה כריזמטי ואנרגטי. חוק מספר 2 מתחיל ב"תהיה חיובי", אבל אז, יש עוד מילים, ואני לא רוצה לקרוא את זה יותר.

העניין הוא כזה – פיתוי זה אחלה. באמת. זה סקסי, וזה כיף להיות מושא פיתוי. אבל לא על זה סטס מדבר. סטס מדבר על צייד. על לזהות מטרה, ולצוד אותה. וכדי להבהיר את זה, אחרי המסרים החיוביים וההגיוניים מגיע משפט המחץ –

"התחלת עם מישהי והיא התעלמה ממך? תחייך, תעמיד פנים שזה לא קרה ופשוט תמשיך הלאה למטרה הבאה. למה אנחנו אומרים מטרה ולא אישה? פשוט מאוד כי חלק מחוקי הגיים קובעים שאתה צריך להתייחס להכל בתור משחק."

מטרה. למצולמת אין קשר לפוסט.

כאן טמונה הבעיה. הכתבה הזאת פונה לאנשים ומנסה להעביר להם פוטנציאל של העצמה, ביטחון ותקווה ובין משפט למשפט, מוחצת את ערכו של המין הנשי בעיני הקורא. וזה חבל. זה חבל מכמה סיבות ועיקרה היא שבסופו של דבר הרבה בחורים שיעשו את מה שסטס אומר להם לעשות יקבלו תוצאה שתהיה חיובית עבורם. אבל במקום להיות בטוחים בעצמם מול אישה, הם יהיו בטוחים בעצמם מול מטרה. אגב, שימו לב – סטס מדבר על לחייך ולהמשיך הלאה בעקבות בחורה שהתעלמה, לא שסירבה. אני לא רוצה לחשוב כמה פעמים בחורה צריכה לסרב כדי שאנשים כדוגמת אותו מגבב מילים דוחה יקבלו את סירובה. עיון קצר בתכני המרכז לאמנות הפיתוי מעלה את החשש שכנראה הרבה, הרבה פעמים, אם בכלל.

יכולתי להמשיך לצטט מהכתבה הזאת, אבל (זה מגעיל אותי יותר מדי, ובנוסף) אני רוצה לגעת במשהו יותר בעייתי. יש סיבה שמקומות מבחילים כמו המרכז לאמנות הפיתוי מצליחים למרות תכנים בעייתים (יותר מזה), וזו לא רק העובדה שקיימים גברים שלא ממש הולך להם. הסיבה היא שהשיטות שלהם, בהיעדר קיצוניות ופנאטיות יתר, עשויות לעבוד. וזה בגלל שבאופן מסוים אנחנו מעודדות את העניין שאישה היא היושבת בצד ומחכה שיתחילו איתה – אין שום שוויון בנושא הפיק-אפ על שלל גווניו בין נשים לגברים וזה פועל לרעת שני המינים. בעולם שלנו, אישה יושבת ומחכה בבר בעוד אי אלו בחורים ניגשים אליה. כל העוצמה, כל הפוטנציאל של אישה אקטיבית נוטה להיעלם וכל זאת במסווה של "קשה להשגה" או "שצריך לעבוד בשבילה". פעם זה היה שבע שנים אצל לבן, ועכשיו זה בתשלומי עתק לקורסי פיתוי שאם יש לך מזל יותירו אותך עם ביטחון עצמי ולא הרבה יותר מדי נזק מוחי. מבחינת נשים רבות, אם הגבר לא עושה את הצעד הראשון הוא לא רוצה את זה מספיק, מה ש"זה" אומר. אם  היא התחילה איתו, היא למעשה רודפת אחריו וזה משפיל. אם הוא כן מתחיל איתה, הוא צריך לזכות, לפתות, ולהשיג אותך – להראות שהוא ראוי או מספיק מעוניין. הדרך משם לתפיסה של ציד היא לא כזו מופרכת. הרי, אם האישה יושבת ומחכה איך אפשר לדעת אם היא רוצה אותך או לא עד שלא תנסה? ואם אתה נתקל בסירובים שוב ושוב, מה מפריע לך פשוט לעבור למטרה הבאה או לחלופין לחשוב שהיא פשוט בוחנת אותך ומשחקת אותה קשה להשגה?

אין לי תשובות לכל השאלות האלו (מלבד האחרונה, בה ברור לי שבעיקר בנושא ההסכמה התשובה לשאלה שלי צריכה להיות "לא זה לא"). אני מאוד מתאפקת שלא לכתוב על כל הדברים שגברים *לא* צריכים לעשות, כי בינתיים, בעודי תוהה על שלל השאלות, אני מנסה להיות פרודקטיבית ולחשוב איך *אני* יכולה לפעול בינתיים. איך נשים יכולות לפעול. הנה כמה מחשבות תועות.

  • נשים צריכות להשתדל להיות ברורות. אני לא מתכוונת למצבים של הטרדות וכה – זה עולם אחר לגמרי. אני מדברת על מצב בו את מזהה שמישהו מתחיל איתך ואת עושה מה שאת רגילה לעשות – להיות נחמדה ומנומסת, ולנסות להתעלם מהעניין. הוא הרי יבין לבד. איכשהו. בטלפתיה.
  • נשים צריכות להתרגל להתחיל עם גברים וליזום יותר באופן כללי – וגם נשים וגם גברים צריכים להתרגל לחשוב שזה בסדר. זה לא אומר שהיא נטפלת, זה לא אומר שהוא לא רוצה אותך, זה בטח לא אומר שאת משפילה את עצמך. אני מודה, אני במערכת יחסים זמן מה ועדיין קשה לי עם הקונספט הזה. לפעמים, כשאני מתחילה לחייג, אני חווה לפתע איזו דקירת אזהרה קטנה – למה את לא מחכה שהוא ייתקשר? שואל קול קטן ומעאפן בראשי. זה רק אינסטינקט, רק הרגל – וכשאני שמה לב אליו אני עוצרת ושואלת את עצמי בחומרה – הדר, WTF? אבל ההרגל הזה קיים, ואני אמשיך לשאול את השאלה הזאת ולנזוף בעצמי מנטלית עד שהוא ייעלם. בנוסף, כמו שאמרתי קודם, להיות מושא פיתוי זה כיף. למה שהגברים לא יהנו מזה גם? גם להיות הצד המפתה זה כיף ומרגש. למה שנשים לא יהנו מזה גם?
  • נשים וגברים צריכים להכיר ולפעול לפי העובדה שנשים עשויות לרצות סקס גם. כמו שיש גברים שמחפשים סקס, יש נשים שמחפשות סקס. לא צריך להרגיש רע בלחפש קשר על בסיס סקס בלבד אם זה מה שאת באמת רוצה. לא כולם רוצים או צריכים מערכת יחסים זוגית (או אחרת) בשביל זה. זה לא אומר שאת שרמוטה. וגם – אם גבר לא מרגיש ככה – זה לא הופך אותו לנקבה. ואם אישה מכירה ומודה שהיא רוצה סקס – הרי שזה מפשט באופן מוצלח למדי את עניין ההסכמה או הבלבול הפוטנציאלי שיש לגביה. אם היא הייתה רוצה, הרי היא הייתה אומרת.
  • נשים צריכות להכיר בערך העצמי שלהן – זה שגבר לא שם עלייך לא אומר שאת רוצה אותו. זה שהוא שם אותך בסוג של קיטוב שלילי לא אומר שאת צריכה להתחיל לחזר אחריו. שנים על שנים של סרטים וסדרות אמריקאיות מטופשות למדו אותנו שאהבה נהדרת יכולה להתפתח משנאה עזה. תכלס, ביום יום לא הייתי בונה על זה. בנוסף, גם אם כל מה שאת מחפשת זה סקס, סביר להניח שבחור שמתייחס אלייך רע יתייחס אלייך בהתאם גם במיטה – וזה, ובכן, די באסה.

בעיניי צריך לשאוף לכל אלו גם ללא סימן הזדהות או קבלה מהמין הגברי. בדיוק כמו שאישה חזקה עם קריירה מצליחה לא תרצה להפסיק לקדם את עצמה גם אם תזכה לתגובות צוננות מגברים, כך אסור לנו למנוע מעצמנו את הדברים הללו גם בהיעדר נוכחי של קבלה גברית גורפת.

למין הגברי יש יתרונות מסוימים בשטח. שנים של חברה פטריארכלית בה ישבנו במטבח או היינו כלי חברתי גרמה לנו להתחיל בברירת מחדל של ייצור חלוש וענוג. אני אומרת, fuck that. בסופו של יום, אי אפשר להאשים רק גברים ואי אפשר לקוות לשינוי חד צדדי שיבוא אלינו כרעם ורדרד ביום בהיר. צריך לחשוב גם מה אנחנו יכולות – וחשוב מכך, רוצות – לעשות. בעולם מושלם אי שם, בחורות ובחורים מתחילים זה עם זה ומקבלים סירובים זה מזה – ואף בחורה לא אומרת לחברתה שהיא צריכה להתנהג כלבה כדי שירצו אותה, ואף גבר לא אומר לחברו שהבחורה כלבה כי היא אמרה לו לא. מי שרוצה להתחיל עם גברים תעשה זאת, ומי שלא לא – וזה יהיה בסדר, כי ברמה *החברתית* נבין שכל הדרכים הללו לגיטימיות, כל עוד הן לא פוגעות באף אחד אחר.

אבל אם באמת הגעתם לפוסט הזה כי אתם רוצים להתחיל עם בחורות, אז:

א. יש סיכוי שאייתתם "עם" לא נכון…

ב. לכו לכאן, יש כאן כמה פוסטים מנשים של ממש. אני לא יכולה לומר בוודאות שהם יעילים, אבל לכל הפחות תדעו מה נשים אומרות. נשים, לא מטרות. אולי בסופו של דבר זה גם יהיה אפקטיבי. בתקווה, גם נשים יגרמו לדרכים האלו להיות אפקטיביות. ונחייה באושר ואושר, וכל הג'אז הזה.

נ.ב

הפוסט מתייחס למערכות יחסים הטרוסקסואליות, מסיבות ברורות אני חושבת. אין בכך לרמוז שיחסים שאינם הטרוסקסואלים אינם מגניבים וכו' וכו'.

נ.ב.ב

אה, כן, יש פה בלוג והוא חדש. ברוכים הבאים! הייתי צריכה לנסח הודעה ראשונה כזאת, אבל זה פשוט קרה קודם…

9 תגובות בנושא “איך להתחיל אם בחורות”

  1. חלק ממה שמיני גישות ל"איך להתחיל עם" נוטות להתעלם ממנו הוא החלק שבו כשיוצרים קשר חדש, צריך גם לבדוק התאמה לטווח שמעבר למיידי. האם האדם נחמד, האם כיף לדבר איתו, האם אנחנו מעוניינים באותם דברים (בין בטווח המאד מיידי – מה עושים היום – ובין בטווח הקצת יותר רחוק – סוג הקשר שמחפשים). ואני תוהה אם אנשי ה"חבר זה לא קיר" לא מבינים שכשהם מזלזלים בנאמנות זוגית הם אומרים משהו רע מאד גם על עצמם, כפרטנרים אפשריים לזוגיות. (מי רוצה יחסים חסרי כנות, בכלל?)
    אני תומכת לחלוטין בגישת ה"גם נשים צריכות ליזום". מגיע לכל אישה לדעת מה היא רוצה ולפעול על פי הרצון הזה, לא פחות מכל גבר.
    ועוד משהו – http://interspem.wordpress.com/2011/08/17/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%98%D7%A1-%D7%A1%D7%92%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%94%D7%90/

  2. שלום
    תודה על כתיבת כל הדברים הנכונים האלה, שאמנם אינם חדשים, אבל אני מקווה שהם יחלחלו לבסוף.
    ואגב, לא הגעתי לכאן על ידי חיפוש, אלא מהפניה בפריטים המשותפים בגוגל רידר, וטעות הכתיב בכותרת די עיצבנה אותי, כרגיל במקרים כאלה. בסוף הפוסט הבנתי 🙂
    ואמשיך לעקוב אחרי הבלוג, מקווה שתמשיכי לכתוב.

  3. אני מצטער שזה הולך להיות ארוך.

    אני יכול בעיקר להעיד על עצמי.
    אני נתקל בהמון פוסטים שמתארים איך גברים לא צריכים להתנהג, אף אחד מהם לא התאים לי למציאות החיים הפרטית. לא שלא נתקלתי בהתנהגות כזו, אני והסביבה שלי לא מתנהגים כך/זה לא דבר שנחשב נורמלי בעיניי, אלא חולני ומחליא.

    קורס אומנות הפיתוי נשמע מפתה. בתור בחור בן 24, בודד, העולם לא מציע לי אופציות אחרות*.
    אני יכול להיות בטוח שהוא עובד ברמה מסויימת, נותן ביטחון עצמי וכו' אבל יש לי בעיה עם הדרך הסליזית שלו שדורשת הטרדה (למרות שסביר להניח שאף אחת לא תחשיב הטרדה אם זה בחור שנראה ממש טוב) של בחורות רק כדי ללמוד לדבר בלי פחד ולאחר מכן, מניפולציות פסיכולוגיות שאפשר להפעיל על רוב בני האדם רק כדי לגרום למישהי לדבר איתך קצת (ובשלבים פליליים אולי להשיג יותר מזה).
    יש לי שני מכרים שהלכו לקורס לפני 5 שנים. אחד מהם הצליח למצוא מישהי בעבודה שלו והתייחס אליה בצורה מחפירה עד שזרק אותה, השני רק 3 שנים אחרי התחבר עם מישהי והם עד עכשיו ביחד.
    כל שאר החברים שלי מצאו את הזוגיות בעבודה או בחוגים משותפים. השניים שלא, התפשרו לדעתי. למשל מישהי מעשנת כשהוא לא, חיה רק על הכסף שלו והוא עושה מה שהיא רוצה. ב 3 השנים האחרונות אני לא חושב שנתקלתי במישהי שמצאה חן בעיניי במסגרת מסוימת והייתה פנויה. הפנויות בדרך כלל לא יצרו איתי אינטראקציה.

    ניסיתי לחפש במסגרות אחרות. היתרון של פייסבוק, הוא נותן לך לדעת איך בן אדם מתבטא, חוש ההומור שלו ותחומי עניין נוספים או בכלל אם הוא פנוי, אבל גם הוא חד צדדי וכנראה מטיב בעיקר עם אנשי הסטוצ'ים ומי שהולך על כמויות ולא מחפש אישית.
    למשל הכתבה הזאת, שעלתה יום אחרי סטס http://bit.ly/p2PE5G
    אני מעולם לא התחלתי עם מישהי בפייסבוק, זה נראה לי אקט טורדני מדי (וכבר ראיתי בחורים תמימים מועלים לרשימות בושה באינטרנט) אבל שימי לב איזה זלזול יש פה באנשים וזה רק מהודעה בפייסבוק ("אם תצטייד בתמונת פרופיל טובה בזמן שתשלח את המסר הזה, המניה שלך תגדל כמעט כמו האיבר שאנחנו מקוות שאתה מטפח בין שתי הרגליים")
    – אנשים נשואים לא שייך לעניין, אתה נשוי אתה לא במשחק.

    דוגמה נוספת מוחשית יותר: http://on.fb.me/o0zd8P

    יש את הבחורות שהתעלמו מנוכחותי בסביבה, אז לא יצרתי איתן קשר. הבחורות שהתחלתי איתן שיחה, אבל הרגשתי שאני הצד היחיד בה. הבחורות שנהנו לבלות איתי רק כדי לספר על הדייטים הכושלים שלהן. אלה שלא רציתי להטריד אותן באוטובוס/רחוב/סופר/חנות שהן עובדות בה כי לא נראה שהן במצב רוח לזה (ובאוטובוס לא יודע אם הייתי מעיז בציבור בלי ליצור שיחה כלשהי קודם), וזאת שביקשתי ממנה מספר וחייכה ואמרה שהיא לא פנויה.
    אני לא מבין איך זה נראה למישהי טבעי, מי כאן לא הייתה חושבת שזה מוזר שמתחילים לדבר איתה אנשים זרים?

    איך שאני רואה את זה, בסופו של דבר גברים שמתנהגים נוראי מקבלים את מה שהם רוצים אולי בגלל הסטטיסטיקה וזה גם מקבל סימוכין של נשים, למזלי סוג האוכלוסיה של רובן לא מעניין אותי. רוב הבחורות (שאני מכיר) נהנות מזוגיות, כי קל להן יותר להשיג אותה, החכמות גם מוצאות אנשים איכותיים. הן גם סובלות מאנשים נכלוליים שהתרגלו שזאת השיטה שעובדת/זה החינוך שהם קיבלו/יש גם מי שחושבים שלגנוב זה בסדר.
    הגברים שאני מכיר, הזוגיות שיש להם היא פחות או יותר הראשונה שלהם. השאר רווקים.

    אני כנראה צריך לעבוד על עצמי, לדעת שאין פיתרון קסם ואולי להפסיק לקחת אישית פוסטים. למרות שחוץ מטריקים נכלוליים, אני לא יודע איך לגרום למישהי שאני לא מכיר להתחיל להכיר אותי. אז אני לא.

    * חוץ מתישאר בודד זאת בעיה שלך/תמות – שכבר ראיתי בתגובה לאיזה פוסט

    1. קודם כל, תודה רבה על התגובה המושקעת! כן ירבו 🙂

      נראה שממה שאתה כותב גם הקורס הזה לא ממש עזר לחברייך בדבר הקשה ביותר, בעיניי, במציאת מערכת יחסים – לפגוש אנשים חדשים רלוונטים. קשה לפגוש אנשים. אבל אני לא חושבת שלומר שקורסים כאלו הם הפיתרון היחיד זה מדויק. יש אתרי הכרויות, יש להכריח את עצמך ללכת למגוון פעילויות, מסיבות ומפגשים – וכל אלו לא קשורים לקורסים כאלו. בסופו של דבר, קשה לפגוש אנשים. לרוב זה נופל בקטגוריה של מזל- והדבר היחיד שאפשר לעשות זה לנסות

      אני די מזועזעת מהכתבה שקישרת אליה… המשפט שציטטת פוגעני מזלזל ולגמרי לא במקום. אם היו כותבים מקבילה שלו על נשים, שלל בחורות היו קופצות בזוועה. אז הרשה לי לקפוץ בזוועה… חבל לי שהשיח הזה יוצא כביכול לגיטימי כי הוא על גברים. מעבר לעובדה שאני לא מסכימה עם חלק ממה שכתבתי שם, אני מעולם לא אכתוב ככה על גבר, ואם איכשהו זה יקרה בטעות (אם כי אני בספק) ואשים לב אמחק זאת מיד. שוויון זה דבר הדדי…

      הנקודה האחרונה שלך – על גברים שמתנהגים נוראי – היא לא אחת שאני לא מודעת עליה. אולי לא הדגשתי זאת מספיק, אבל כל החלק השני של הפוסט שלי דיבר בדיוק מהנקודה הזאת – זו אחריות של נשים להתנגד למה שזה לא יהיה שגורם להן ללכת עם גברים פוגעניים. יתרה מזאת – בעוד שגבר שיתנהג כמוך, למשל, וישתדל שלא להיות פוגעני ומטריד, ישלם מחיר של בדידות, אישה שתנסה להיות יותר אקטיבית ויוזמת רק תרוויח לדעתי, בטווח הארוך. לכן ניסיתי להדגיש שהאחריות צריכה להיות של שני המינים, בפרט כשהמחיר הנשי הוא עדיף בהרבה בעיניי.

      אין פתרונות קסם, ובדידות זה קשה. אבל בטווח הארוך, מסיכה של רוע וזלזול בנשים היא דבר מעייף ומזויף שלא באמת ייצור משהו שונה מאוד מבדידות. אני מאחלת לך להיות חזק, להמשיך להתנהג בהתאם לערכייך ובסופו של דבר להגיע למנוחה ולנחלה. לפעמים, עד כמה שזה מתסכל, יש להתאזר בסבלנות.

      1. כנראה שלא עזר להם כל כך. בכל מקרה, אני לא חושב שאני הייתי עומד במשימות שהיו דורשות ממני דברים מטרידים. אני אנסה ללכת לפעילויות וכד' אבל זה מעגלי. כשאתה מכיר אנשים ובזוגיות אתה משתתף בהרבה פעילויות, כשהמצב שונה לא באמת מזמינים אותך לבילויים של אחרים וגםברוב המקומות אנשים מכירים אנשים אחרים ולא נעים להגיע לבד/רוב מי שנמצא שם תפוס (וגם, מכנה משותף של "רק שנינו בלי בני זוג" זה לא מה שאמור להוביל לזוגיות).

        אני שמח לראות אותך יוצאת נגד הכתבה. נכון שמדור יחסים הוא לא אמדן, אבל הליברליות החד צדדית בשיח האינטרנטי ובכלל מטרידה למדי.

        אני מקווה שהפוסטים שלך יקבלו הרבה רייטינג, אולי זה ישנה הלך רוח מסוים.
        מנסה לשמור על אופטימיות, למרות שהמצב לא קל ולא נראה מעודד אצל אחרים (בני משפחה ואחרים, שכבר עברו את גיל שלושים וללא זוגיות ראשונה).
        תודה שקראת.

    2. שני דברים:

      1. הטענה היא שהקורסים האלה גרועים ומלמדים דברים בעייתיים. זו טענה נכונה לא משנה איך תסתכל עליה. יש קורסים שמלמדים תכנים בעלי סיכויי הצלחה דומים – למשל, קורסים שמלמדים שכנוע, עמידה בפני קהל, וכדומה. או, כמובן, שניים-שלושה קורסים בפסיכולוגיה חברתית. הבעיה היא שאנשים נמשכים דווקא לקורסים שמלמדים, בנוסף לטכניקות, גם מיסוגניה וחפצון.

      לאחרונה קראתי ספר על Social Engineering, שהיה מלא בהסברים על איך אנשים עוקפים אבטחה ממוחשבת. כל הפרטים שם, או כמעט כולם, רלוונטיים גם ללהתחיל עם בחורות. אין שם שום הגדרה של נשים כמטרת ציד, וכדומה. הייתי שמח אם כלל האנשים שהולכים לקורסים של מאפ"י ודומיהם היו קוראים ספרים כאלה במקום.

      2. "אבל הם קוראים ספרים וזה לא עובד!", תאמר. אתה צודק. ההבדל הוא תמריץ – גם אם כל מה שהיו עושים בקורסים האלה זה סשנים ארוכים של "תעצמו עיניים ותדמיינו את הבחורה שאתם רוצים" (נכון להיום יש רק סשן אחד כזה בקורס) הם עדיין היו עובדים. הסיבה היא פשוטה: אנשים משלמים המון המון כסף, מכריחים אותם לצאת כמה פעמים בשבוע (עם ליווי צמוד) ולהתחיל עם בחורות, ובהתאם, הם מגלים מה עובד ומה לא. אין חכם כבעל הניסיון, והקורס הזה מכריח את מי שמגיע אליו לקבל ניסיון. זה כל מה שגורם לכך שערסים מצליחים עדיין להשיג בחורות גם כשהם משתמשים במשפטים כמו "אבא שלך גנן?" – הם מנסים הרבה עד שזה עובד.

      בהתאם, צריך להיות ברור שהקורסים האלה לא שווים הרבה. אני הצעתי בזמנו שיטה אלטרנטיבית: כל מי שצריך לדחוף את עצמו בתחום הזה ישלם ל"מדריך" 5000 ש"ח, ויגדיר היטב את מטרותיו ("קשר רציני תוך חודש", נניח). בגרסה הפשוטה, אם עד סוף תקופת הזמן המוגדרת הוא מצליח לעמוד במטרותיו, הוא מקבל 4,500 ש"ח חזרה (היי, דמי טרחה על המצאת השיטה המטורפת הזו). אם לא, ה"מדריך" שומר את כל הכסף. בגרסה המתוסבכת, ה"מדריך" יכול לבזבז חלק מהכסף שקיבל על כל יום שעובר לפני שהלקוח מגיע למטרתו, וכך נוצרים תמריצים יותר דחופים ("שלום דוד! היום הוצאתי 49 שקלים מהכסף שלך על המבורגר. מקווה שאתה מתקדם!").

      בקיצור, כל מה שדרוש הוא מה שידחוף אותך קדימה כדי לנסות לדבר עם בחורות. הדבר האחרון שצריך לדחוף אותך קדימה הוא הקורס הזה – כי הוא ידחוף אותך קדימה, אבל גם ידפוק לך את השכל תוך כדי, וחבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *